חווית משתמש

כשחווית משתמש פוגשת כיפה שחורה : איך מקימים אתרים למגזר החרדי

נטע שפיר | 27 באוקטובר 2016

16

למגזר החרדי יש מערכת יחסים מורכבת עם האינטרנט.

מצד אחד – רבני המגזר נלחמים באינטרנט מלחמת חורמה, אוסרים את השימוש בו, קושרים אליו את כל הסכנות שעלולות להגיע יחד עם הקידמה והטכנולוגיה ומנסים להרחיק את הציבור מלהשתמש בו (קחו לדוגמא את הסלוגן שתפס חזק במגזר ומככב על חזיתות מבנים ועל סטיקרים, לפיו: "חיים מאושרים, רק בלי אינטרנט וסרטים").

מצד שני – החרדים נוהרים לאינטרנט בהמ— לא, לא בהמוניהם. נוהרים כן, בהמוניהם לא. לחלק גדול מהחרדים עדיין אין אינטרנט בבית או במקום העבודה, אבל החלק שכן גולש באינטרנט הוא גדול מאד, והוא הולך וגדל בהדרגה. כל הזמן מצטרפים לאינטרנט עוד ועוד גולשים חרדיים. יש מגמה ברורה של הצטרפות לאינטרנט והיא הולכת וגדלה, ולא נראה שהיא הולכת להשתנות.

אתרי החדשות הייעודיים לחרדים פורחים, גופים ומוסדות חרדיים מקימים אתרי אינטרנט ונותנים מידע ושירותים, העמותות החרדיות גילו באינטרנט כר פורה לפעול בו, ואף אתרי מכירות של מוצרים ייעודיים לחרדים קמים, עושים עבודת שיווק טובה ומצליחים.

ובצומת הזאת אני עומדת.

החיים הפגישו אותי עם שני העולמות האלו – האינטרנט והמגזר החרדי.

אני נמצאת בעולם בניית אתרים מאז 2009, והיום שותפה בווינסייט חברה לבניית אתרים – ומנהלת חלק גדול מהפרויקטים שלה, ואני מכירה את המגזר החרדי היכרות עמוקה, ליוויתי ואני מלווה עשרות תהליכים של הקמת אתרים ייעודיים לחרדים.

בפוסט הזה אני רוצה לתת דגשים בנוגע להקמת אתרי אינטרנט למגזר החרדי.

השאלה הראשונה: להיכנס?

כשארגון חרדי שוקל אם להכנס לאינטרנט, הוא מהסס.

את ההיסוס הזה אני מכירה כבר שנים מפגישות ראשונות עם לקוחות חרדים, אבל מה שמעניין זה שבעקבות המגמה ההולכת וגדלה של החרדים באינטרנט, גם ההיסוס הזה משתנה: לפני 5-6 שנים ארגונים חרדים התלבטו אם בכלל להכנס לאינטרנט – הרי חלק גדול מקהל היעד שלהם לא נמצא שם – והם התלבטו אם זה שווה את ההשקעה והמאמץ.

כיום הם עדיין מתלבטים, אבל ההתלבטות השתנתה. ברור להם שהם נכנסים לאינטרנט, השאלה היא אם רק להציג את עצמם ולתת מידע, או גם לאפשר לגולשים לבצע פעולות חיוניות.

מעל הכל עדיין מרחף השיקול של חוסר הלגיטימציה מצד הרבנים לאינטרנט, והוא גורם לארגונים החרדים שוב להסס. בסופו של דבר, רוב הגופים שאני פוגשת עושים את הצעד, ונכנסים לאינטרנט (את אלו שמחליטים להימנע כנראה שאני לא פוגשת…).

תמיד בחשיבה הראשונית על האתר תעלה השאלה "כמה אחוז מתוך קהל היעד שלנו נמצא באינטרנט" ותמיד בסוף תהיה התשובה "טוב, לא משנה, אנחנו צריכים להיות שם".

יש כזה דבר UX לחרדים?

נקודת המוצא שמנחה אותנו באפיון ממשק האתר היא שלמרות ההבדלים בין אדם חרדי לאדם לא-חרדי, מוח האדם הוא אותו מוח. המוח החרדי עובד בדיוק אותו דבר כמו זה של שאר הגולשים, ולכן חוקי חוויית המשתמש חלים עליו בדיוק באותה דרך.

צורת החשיבה, המבנים המנטליים, אופן קבלת ההחלטות, פסיכולוגיית גולשים, תהליכים קוגניטיביים, תהליכי בחירה, מוסכמות, היכרות מוקדמת, אינטואיציה, שימושיות – הכללים הם אותם כללים.

ולכן, ברוב המכריע של שאלות חוויית משתמש באתר חרדי, אין שום שיקול חרדי.

ובכל זאת : מאפיינים ייחודיים לאתרים חרדיים

גולשי "צעד ראשון"

בכל נקודה נתונה יש לנו כמות גדולה של גולשי "צעד ראשון", כלומר גולשים שאלו הימים הראשונים שלהם באינטרנט. הם עדיין לא מכירים סטנדרטים ומוסכמות. ולכן נשתדל להימנע מממשקים מאתגרים מידי, אותם נשמור עבור קהל גולשים בעל היכרות בטוחה יותר עם האינטרנט. מצד שני – אסור לנו להתחשב רק בגולשי "צעד ראשון" כי יש קבוצה גדולה של גולשים ותיקים, שגם גולשים ברחבי האינטרנט ומצפים לראות אתר שמביא חדשנות מסוימת, בעיקר אם מדובר באתר חדש. אז הממשק יצטרך להיות מאוזן בין שני סוגי הגולשים.

לכן לא נעשה תפריט המבורגר בדסקטופ, כי נסתכן בכך שחלק מהגולשים לא יבינו איפה התפריט, למשל.

האינטרנט הכשר

אי אפשר להקים אתר לחרדים בלי להכיר את תופעת האינטרנט הכשר, המכונה גם "אינטרנט מסונן".

כשראו רבני המגזר שהמלחמה באינטרנט לא הצליחה (לעומת המלחמה בטלוויזיה, שהתקיימה לפני עשרות שנים, שדווקא הצליחה והטלוויזיה נותרה מחוץ למגזר החרדי) ושהשימוש באינטרנט חודר פנימה – הם החלו לתמוך בשירותי אינטרנט מסונן ופסקו שאם אדם חרדי חייב להשתמש באינטרנט – מאילוצי פרנסה למשל – אז שיגלוש תחת שירות סינון. הסינון מתבצע במספר טכנולוגיות – רשימה לבנה, רשימה שחורה, זיהוי תמונות אוטומטי וחסימתן, סינון חברתי ועוד. החברות המובילות בתחום הן "נתיב" – חברה חרדית שנחשבת מחמירה מאד בנהלי החסימה שלה, וחברת "רימון" שאינה חרדית, אך הקימה את מסלול "אתרוג" שהוא מחמיר יותר מכל יתר מסלוליה, ומיועד לחרדים. יש עוד כמה שירותי סינון, קטנים יותר.

חלק מהגולשים החרדים משתמשים בשירותי סינון וחלק לא.

כשאנחנו ניגשים להקים אתר לחרדים, אנחנו לא יודעים כמה מהגולשים שלנו יגלשו מאינטרנט כשר וכמה יגלשו מאינטרנט חופשי, מה שמחייב אותנו להתחשב בכולם.

שירותי הסינון חוסמים את יוטיוב. אם אנחנו רוצים שכל הגולשים שלנו יראו את הסרטונים שאנחנו מטמיעים באתר, נשתמש בשירותים חלופיים ליוטיוב – שירותי אחסון וידאו וסטרימינג בתשלום.

כשהאתר יעלה לאוויר, נזכיר ללקוח שלנו לשלוח אותו ל"נתיב" ולבקש שיפתחו אותו למנויים שלהם, וכן נבדוק אם הוא פתוח לגולשי רימון, כולל מסלול אתרוג, ואם לא – נבדוק עם רימון למה חסמו אותו. באתרים חרדיים זה חלק מהצ'קליסט של בדיקת תאימות דפדפנים.

לפעמים ספקי הסינון יפתחו את האתר לגלישה, אך יסננו בו תמונות בודדות. לפעמים הסיבה תהיה ברורה, למשל, כשמדובר בתמונה של אשה, ולפעמים לא נמצא סיבה לסינון. אז שוב, נפנה לחברת הסינון ונברר את עניין.

פמיניזם קצת אחר

בעיתונים ובספרים חרדיים לא מפרסמים תמונות של נשים, והמנהג הזה המשיך כמובן גם לאינטרנט. אתר חרדי יהיה על פי רוב ללא תמונות נשים.

נשמע לא מסובך, נכון? עכשיו בואו נראה אתכם מעצבים אתר מכירות של יהלומים בלי תמונות של נשים…

ומה עושים עם תמונות של "הצוות שלנו"? ובכן, באתר שמציג צוות, כנראה שלא יהיו תמונות כלל. כי אם לא שמים תמונות של נשים, אז גם הגברים לא. פמיניזם אחר, כבר אמרתי? 🙂

ומה קורה כשמדובר באתר של ארגון בבעלות חרדית אך פונה לציבור הכללי? כאן הגישות נחלקות. לפעמים תחול עליו מגבלת הללא-תמונות-נשים, ולפעמים לא. תלוי בלקוח.

שיהיה כמו שהולך היום, אבל שירגיש היימיש

בתכנון האתר הלקוח מביע הרבה פעמים את רצונו שהאתר יהיה חדשני, שיישר קו עם "מה שהולך היום", ויחד עם זאת – הוא ירצה לשמר את תחושת ה"היימיש" (סלנג פנים-חרדי שמתאר את התחושה הקהילתית החרדית).

הקטע של ה"היימיש" יבוא לידי ביטוי פעמים רבות במיקרו-קופי שנעשה בו שימוש בממשק, שלקוח מתוך הטרמינולוגיה החרדית.

באתר תוכן חרדי, לדוגמא, קראנו לאחד מאיזורי התוכן "סדר שני" – מושג מוכר מאד מעולם הישיבות החרדי.

קהילות

החרדים חיים בקהילות. הקהילה היא חלק משמעותי מאד בחייהם של חרדים.

מה יותר מתבקש מלהעתיק את מודל הקהילה החרדית מהאופליין אל האינטרנט?

אם נצרף לכך את העובדה שחרדים אוהבים מאד לדבר על עצמם ועל המציאות שסביבם ולדון ארוכות במגמות פנים מגזריות ועוד, נקבל פלטפורמות דיונים מצליחות מאד, ייעודיות לחרדים.

קל ליצור קהילות חרדיות באינטרנט. הקשר בין הקהילה הפרונטלית לוירטואלית חזק ומהיר.

בדוגמא הבאה הלכנו על ממשק שלא היה מתאים בכל נישה: אתר דיונים שמבוסס על קונספט של נושא חודשי. בכל חודש הקהילה עוסקת בנושא חודשי, שמתבטא במאמר ראשי ובארבעה מאמרי תגובה שסוקרים את הנושא מזויות נוספות. בנוסף, מתקיים דיון קהילתי ער לאורך כל חודש ובסוף החודש נערך גם מפגש פרונטלי של הקהילה, שבו מסכמים את הדיון. ממשק כזה מצריך מעורבות קהילתית גבוהה מאד.

אם היה מדובר בנישה אחרת הייתי קצת חוששת מהקונספט, כי לא כל קהילה יכולה להיות בטוחה שתצליח לייצר שיח תוסס שיצדיק את המודל. אבל כשמדובר בקהילה חרדית, אני רגועה. אני די בטוחה שזה יעבוד שם היטב.

מאמר ראשי וארבעה מאמרי תגובה בנושא החודשי

מאמר ראשי וארבעה מאמרי תגובה בנושא החודשי

יצירת אתרים ייעודיים על פי מודלים קיימים

יש נטיה להעתיק מודלים קיימים, וליצור אותם עבור הקהילה החרדית.

כך מתקיימים למשל אינדקסים חרדיים, חוצי קהילות חרדיות, אפילו חוצי מדינות. אגב, אינדקסים חיים יפה אצל חרדים.

דוגמא נוספת היא אתר גיוס המונים לחרדים. שזה די צפוי, הרי מודל העזרה ההדדית וההתגייסות של כולם למען אחד חזק מאד במגזר, אז למה לא להפעיל אותו באינטרנט?

ואפשר להעתיק גם לצד השני…

הקמנו אתרים לכמה עמותות חרדיות, שהצליחו לגייס באמצעותם המון תרומות באינטרנט. העמותות שעבדו טוב וליוו את האתרים בקמפיינים נכונים – הכפילו ושילשו את היקף התרומות שלהן, ובעקבותיהן הגיעו אלינו עמותות חרדיות נוספות להקמת אתרים.

מאתר לאתר למדנו לעשות את תהליכי התרומות באתרים טובים יותר, גם באתרים הקיימים לא הפסקנו לשפר את תהליכי התרומה, יחד עם הלקוחות, עד שצברנו ידע רב באתרי גיוס תרומות.

בהמשך הגיעו אלינו עמותות לא דתיות וביקשו שנקים להן אתרי גיוס תרומות, על פי המודל המצליח של מספר עמותות חרדיות. מסתבר שמה שעשינו טוב אצל החרדים – נכון לא פחות ועובד מעולה גם אצל החילונים 🙂 

קבוצות ווטסאפ

קבוצות ווטסאפ תפסו חזק מאד אצל חרדים. הפצת תכנים בקבוצות ווטסאפ זו דרך הפצת תוכן מקובלת ומוצלחת מאד.

נוכל לראות אתרים חרדיים שמשדרים פעילות של קבוצת ווטסאפ באתר.

האתגר השיווקי

הדרך הכי טובה להגיע למגזר החרדי היא בפרסום בעיתונים. ישנה רשת עיתונים ייעודיים למגזר, כל עיתון שייך לתת קבוצה או לכמה תתי קבוצות מתוך המגזר, ויחד הם מכסים את כולו. כך שאם נפרסם בכ-4 עיתונים חרדיים, נכסה את כל המגזר.

לכאורה, זה אחלה שיווק. נקים אתר, נפרסם אותו בעיתונים, כולם יבואו. אבל כאן יש לנו אתגר: בחלק גדול מהעיתונים החרדיים אסור לשים בפרסומות כתובות של אתרי אינטרנט, ואסור גם להזכיר שקיימת נוכחות באינטרנט. מה שמקשה על השימוש בכלי השיווקי הזה. צריך לקחת את זה בחשבון כשמתכננים את השיווק.

התאמה למובייל

חשיבות הניראות של האתר בסמארטפון היא חוצה מגדרים, אבל באתרים חרדיים נשים עליה דגש מיוחד.

יש קבוצה גדולה של חרדים שאין להם מחשב בבית אבל יש להם סמארטפון, כך שבאתרים חרדים לפעמים ההתפלגות בין גולשי הדסקטופ למובייל נוטה יותר מהרגיל לטובת המובייל.

אפרופו סמארטפונים – גם בשוק הסמארטפונים יש את הקטע של סמארטפון כשר בהכשר הרבנים, ואחד האתרים המוצלחים שהקמנו למגזר מוכר סמארטפונים כשרים לחרדים.

אתר למכירת סמארטפונים כשרים לחרדים

אתר למכירת סמארטפונים כשרים לחרדים

עיצוב

העיצוב החרדי הוא עשיר ומלא באפקטים ובאלמנטים מפוארים.

בשלב העיצוב, לקוחות שלנו הרבה פעמים מתקשים לקבל את העיצובים השטוחים והנקיים שאנחנו מכינים לאתרים שלהם, ומחפשים נגיעות של העיצוב העשיר, שיתן להם את ההרגשה של הבית, התחושה המוכרת.

פעמים רבות אנחנו דנים אם נכון להכניס אלמנטים של עיצוב חרדי, כדי שהאתר ירגיש מוכר לגולשים שלהם הוא מיועד, או להיפך, שנכון לעשות עיצוב נטול סממנים חרדיים, כי אנחנו באינטרנט ואלו הם כללי המשחק בו.

אין לנו מסקנה אחת נכונה. בכל פרויקט אנחנו מכריעים, יחד עם הלקוח, לפי הצרכים הספציפיים שלו.

המעצבים שלנו, אגב, דווקא אוהבים את זה.

לעבוד על פרויקט של חברת סייבר מהרצליה ועל פרויקט של יזם חרדי ממאה שערים זה לצד זה, מרגיש לי כמו אקטיביזם טכנולוגי, אמר לי אחד המעצבים שלנו לא מזמן. אני מרגיש שחלקיה של החברה הישראלית באים במגע זה עם זה, לפחות בפוטושופ שלי 🙂

נציג שירות וירטואלי

במקום נציגת שירות בצ'אטים, הלקוחות החרדים שלנו ירצו נציג. בפעם הראשונה ששמעתי את הדרישה, פניתי לכל ספקי שירות הצ'אט הוירטואלי ושאלתי על נציג, ולאף אחד מהם לא היה נציג בשבילי.

אחרי חצי שנה, אחת החברות כבר זיהתה את הצורך והנפיקה נציג, והאתרים החרדים הוסיפו אותו בשמחה. זו דוגמה יפה בעיני של שוק קשוב, שמזהה צרכים ומייצר פתרונות.

אנגלית – עברית

הקהילות החרדיות בחו"ל תורמות כספים לקהילה החרדית בארץ. זה מודל שקיים מאז קום המדינה. לכל מוסד חרדי יש מנגנון התרמה של תורמים קבועים מחו"ל, וגיוס תורמים חדשים.

ואנחנו, כמובן, מעתיקים את זה לאינטרנט.

אבל מה קורה כשהלקוח שלנו דובר עברית והוא מקים אתר גיוס תרומות לקהל דובר אנגלית?

נשמע מוזר? נתקלנו בזה כבר מספר פעמים ומצאנו פתרון נחמד: אנחנו מאפיינים ומעצבים בעברית, ואחרי האישור מעבירים לאנגלית. יש לזה אפילו תעריף קבוע…

עוד קושי של חרדים עם אנגלית מתבטא בבחירת דומיין. הם יחפשו את הדומיין הכי קל שיש, כי לגולשים חרדים רבים יש קושי עם אנגלית.

אגב, אתם יודעים שכתובות המייל של הרבה חרדים מורכבות ממספר הטלפון שלהם? עוד דרך לחסוך התמודדות עם השפה הזרה החסרה.

זמני היום

זו דרישה מאד מקובלת באתרים חרדיים. אנחנו מכניסים לאתר לוח קטן שכולל זמן זריחה שקיעה, חצות היום, מנחה גדולה, מנחה קטנה, וכמובן זמן הדלקת נרות.

לדעתי גם זה נובע מהרצון לתת לגולש החרדי חוויה של להרגיש בבית. הוא לא באמת צריך את האתר שלנו כדי לדעת מתי סוף זמן קריאת שמע, אבל אנחנו רוצים שירגיש במקום מוכר. קצת כמו בבית כנסת. שהוא אמנם באינטרנט עכשיו אבל עדיין משהו מוכר לו, משהו שמחבר אותו למקום הכי טבעי שלו.

אתר שומר שבת

ישנם שירותים חינמיים שמשביתים את האתר בשבתות ובחגים. ההתקנה שלהם מאד פשוטה והם פועלים אוטומטית לפי זמני כניסת ויציאת שבת שמשתנים משבוע לשבוע. אבל למרבה הפלא – ועדיין לא הצלחתי להבין למה – הלקוחות החרדים כמעט ולא מבקשים את זה.

מתוך עשרות שהקמתי, פחות מחמישה ביקשו שנתקין להם באתר "שומר שבת".

ככה זה יראה אם תנסו להכנס בשבת לאתר שומר שבת:

חווית השירות ללקוח החרדי

חווית משתמש לא מתחילה ונגמרת באתר, חווית משתמש זו חוויה הוליסטית, והיא כוללת גם את חווית השירות שהלקוח החרדי חווה איתנו במהלך העבודה המשותפת על האתר שלו.

נגיש לו שתיה בכוס חד פעמית, נגיד לו יישר כח, לא נתקשר אליו בערב תשעה באב, נגיד לו מזל טוב כשהאדמו"ר שלו מחתן את הנכד (אם אנחנו יודעים את זה, כמובן…), אם אנחנו פוגשים אותו בספירת העומר לא נשים שירים בפגישה, גם לא ברקע בשקט, נבין שכשהוא מדבר לנשים בצורה קרה ומרוחקת זה לא אומר שהוא קר ומרוחק, אלא שזו התרבות שלו.

כמובן, לא כל החרדים אותו הדבר. יש כאלו שאין להם בעיה עם כוס זכוכית, אין להם בעיה עם מוסיקה בספירת העומר, אין להם בעיה לדבר עם נשים ואין להם בכלל אדמו"ר. בלי הכללות, זה עוד כלל חשוב מאד כשעובדים עם חרדים…

אנקדוטה לסיום

השותף שלי הוזמן לפני מספר שנים לפגישה עם מוסד חרדי קיצוני, ששקל להקים אתר אינטרנט למטרת גיוס תרומות. בחצר המוסד התקיימה הפגנה נגד האינטרנט, הפגנה שאורגנה על ידי מנהלי המוסד והשתתפו בה התלמידים, ובפנים – במשרדי ההנהלה – התקיימה בשלווה פגישה שעסקה בהקמת אתר אינטרנט עבור המוסד.

אני רואה בסיפור המשעשע הזה את תמצית הקונפליקט הפנימי של החרדים עם האינטרנט.

סיכום מעשי קצר

אתם הולכים להקים אתר ייעודי למגזר חרדי? הנה הנקודות שתשימו לב אליהן:

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

תגובה אחת על “כשחווית משתמש פוגשת כיפה שחורה : איך מקימים אתרים למגזר החרדי”

  1. יהושע הגיב:

    מאמר יפיפה וקולע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוספת תגובה בפייסבוק